איך נבנו הדולמנים?
אבן כיסוי אחת של דולמן הולנדי יכולה לשקול עד עשרים טון. לאנשים שהרימו אותה לא היו מכונות, לא כלי מתכת ולא גלגלים. אז איך בכלל הם עשו את זה? במשך מאות שנים התשובה נראתה בלתי אפשרית עד כדי כך שאנשים פשוט ייחסו את המלאכה לענקים. המילה ההולנדית hunebed עצמה באה ממונח עתיק שפירושו מיטת ענק.
אבנים שהקרח נשא
הבונים לא חצבו את האבנים שלהם. הסלעים הגדולים, שנקראים סלעים נודדים קרחוניים, נישאו כל הדרך מסקנדינביה בידי הקרח המתקדם בתקופת הקרח, והושלכו ברחבי דרנטה לפני כמאה וחמישים אלף שנה. החקלאים פשוט אספו את מה שהנוף הציע, ולפעמים חפרו סלע קבור למחצה מתוך החול לפני שיכלו להשתמש בו.
להזיז את הענקים
כדי להזיז אבנים בגודל כזה, הבונים נשענו על כלים פשוטים ועל ידיים רבות. בעזרת מנופים הם הרימו כל סלע על גבי גלילי עץ או מזחלת, ואז גררו אותו על פני האדמה בחבלים ובמאמץ אנושי גרידא, אולי בעזרת שוורים. זה נשמע מופרך, אבל ניסויים הראו שזה עובד: כשלושים אנשים חזקים, שעובדים יחד, יכולים להזיז את האבנים העצומות האלה בדיוק בדרך הזו.
להרים את הגג
החלק הקשה ביותר היה להרים את אבני הכיסוי למקומן. ההסבר המקובל ביותר הוא שהבונים הציבו קודם את האבנים הזקופות, ואז ערמו מולן סוללת עפר משופעת. אבני הכיסוי הכבדות יכלו אז להיגרר במעלה המדרון ולהיות מוסטות בעדינות אל ראשי האבנים הזקופות. ברגע שכל אבן הוצבה, הרווחים מולאו באבנים קטנות יותר, והקבר כולו נקבר מתחת לתל עפר שכיסה אותו, ושנשחק מזמן. מה שנראה היום כערימה חשופה של סלעים היה פעם חדר חלק ונסתר.
בניית דולמן, שלב אחר שלב
בדיוק את הרגע הזה משחזרת TimeLens. במרכז הדולמנים Hunebedcentrum אפשר להיות עדים לדולמן בבנייה, בהשראת דולמן D26 האמיתי ליד הכפר Drouwen, עם הגלילים, החבלים, הסוללות והמוני העובדים, כולם בתנועה. כדי להכיר את האנשים שעשו את זה, ולעמוד מול הדולמן הגדול ביותר שהקימו אי פעם, המשיכו לקרוא. השחזורים נעשים יחד עם מרכז הדולמנים Hunebedcentrum בעיירה Borger.
