איך נחרב הפרתנון: הפיצוץ של 1687
במשך יותר מאלפיים שנה עמד הפרתנון כמעט שלם. הוא שרד כמקדש, ככנסייה וכמסגד, ושמר על הגג, על הקירות ועל כמעט כל עמודיו לאורך מלחמות, שריפות ואימפריה אחר אימפריה. אבל היום אנחנו רואים רק חורבה, אז איך נחרב הפרתנון?
עיר שנקלעה למלחמה ארוכה
העות׳מאנים והרפובליקה הוונציאנית נלחמו זה בזה במשך רוב המאה השבע עשרה. בשנת 1687, במסגרת הסכסוך שנודע כמלחמת מוראה, צבא ונציאני בפיקודו של פרנצ׳סקו מורוזיני צעד על אתונה והטיל מצור על האקרופוליס, שהעות׳מאנים הפכו למבצר: עיירת חיל מצב שלמה, כולל מעון המפקד בארכתאון הישן.
אבק שריפה במקדש
חיל המצב העות׳מאני היה צריך מקום בטוח לאחסן בו את אבק השריפה שלו ולמחסה למשפחות מפני ההפגזה. הם בחרו במבנה החזק והמוצק ביותר על הסלע: הפרתנון, ששימש במשך דורות גם כמסגד הפרתנון. זו הייתה בחירה גורלית, ולא בלי אזהרה מוקדמת. פיצוץ קודם כבר הרס עשרות שנים קודם לכן את הפרופילאה הסמוכה, סימן ברור למה שאבק שריפה מאוחסן מסוגל לעשות.
איך נחרב הפרתנון? הלילה של 26 בספטמבר 1687
ביום 26 בספטמבר 1687 פגז מרגמה ונציאני עף בקשת מעל החומות ופגע בפרתנון. אבק השריפה שבתוכו התפוצץ. הגג הועף, הקירות הארוכים של החדר הפנימי נפרצו החוצה, ועמודים קרסו. אנשים שמצאו מחסה בפנים נהרגו. תוך רגעים ספורים, מבנה שעמד יותר מאלפיים שנה נהרס מבפנים.
מה אבד
אנחנו יודעים משהו על מה שנעלם בזכות אמן צרפתי, ז׳אק קארה, ששרטט את פסלי הפרתנון בשנת 1674, שנים ספורות בלבד לפני הפיצוץ. הרישומים שלו הם לפעמים התיעוד היחיד של תבליטים שהפיצוץ השמיד. והגרוע מכול עוד היה לבוא. כשמורוזיני ניסה להוריד פסלים מהגמלון המערבי כדי לקחת אותם הביתה כשלל, מתקן ההרמה כשל, והדמויות התרסקו על הקרקע והתנפצו.
החורבה שירשנו
הוונציאנים החזיקו באקרופוליס זמן קצר בלבד, ונטשו את אתונה בשנת 1688. העות׳מאנים חזרו אל פרתנון הרוס, ועם הזמן בנו מסגד קטן יותר בין החורבות. הצורה שאנחנו מדמיינים היום כפרתנון הקלאסי, בלי גג ופתוחה לשמיים, היא במידה רבה הצורה שהפיצוץ האחד הזה הותיר אחריו.
ראו את הפרתנון כפי שעמד פעם
כשמביטים בחורבה, קל לשכוח עד כמה שלם היה הפרתנון פעם. בעזרת שחזור היסטורי קפדני, TimeLens מאפשרת לכם לעמוד על האקרופוליס ולראות אותו כפי שהיה לאורך המאות האלה, לפני שהזמן ואבק השריפה הפכו אותו לשלד שאנחנו מכירים היום.
