דילוג לתוכן הראשי
3 דקות קריאהאתונה

האקרופוליס בתקופה העות׳מאנית: היום שבו עזבו הפסלים

דמיינו שאתם עומדים על האקרופוליס בתקופה העות׳מאנית, ליתר דיוק בשנת 1805. זו בדיוק הנקודה שבה, בשחזור הקלאסי שלנו, התהלוכה הפנאתנאית הגיעה פעם אל הפרתנון בתפארתו הצבועה. אלפיים שנה מאוחר יותר, אותה קרקע מספרת סיפור שונה מאוד. זו נקודת TimeSpot החדשה ביותר שלנו, והיא זמינה עכשיו באפליקציה TimeLens.

שחזורים של TimeLens של הפרתנון בתקופה הקלאסית ובתקופה העות׳מאנית, זה לצד זה.
תמונה: שחזורים של TimeLens של הפרתנון בתקופה הקלאסית ובתקופה העות׳מאנית, זה לצד זה.

פרתנון הרוס ועיירה עות׳מאנית

הפרתנון שלפניכם קרוב לחורבה שאנחנו מכירים היום, ויש לכך סיבה מדויקת. בשנת 1687, במהלך מצור ונציאני, חיל המצב העות׳מאני אחסן אבק שריפה בתוך המקדש. פגז מרגמה אחד פגע במטרה, והפיצוץ קרע את המבנה לגזרים, ושם קץ ליותר מאלפיים שנה שבהן עמד שלם ברובו. בשנת 1805, האקרופוליס כבר אינה מונומנט נפרד. היא עיירה חיה. בתים ומבני עזר מכסים את הסלע, מסגד קטן עומד בתוך השלד השבור של הפרתנון, והמגדל הפרנקי מימי הביניים מתנשא מעל הכניסה. אנשים חיים, עובדים ומתפללים כאן, בין החורבות.

הרגע שבו הוסרו הפסלים

הביטו אל הפרתנון ותראו את הסצנה שמגדירה את נקודת TimeSpot הזו. מנוף מוריד פסל מהמקדש ההרוס: ראשו של אחד הסוסים שמשכו את מרכבתה של סלנה, אלת הירח, מהגמלון המזרחי. בקרבת מקום, סוכן שעובד עבור הלורד אלגין מנהל את העבודה, ולצידו על הקרקע מונחים לוחות מגולפים מהאפריז ומהמטופות. במקום אחר, קריאטידה, אחת מעלמות השיש מאכסדרת הארכתאון, מובלת משם על גבי עגלה, ורגליה עדיין פונות אל המקדש שבו תמכה יותר מאלפיים שנה.

שחזור של TimeLens של ג׳ובאני בטיסטה לוזיירי, שמפקח על הסרת ״שישי אלגין״ מהפרתנון.
תמונה: ג׳ובאני בטיסטה לוזיירי מפקח על הסרת ״שישי אלגין״ מהפרתנון (שחזור של TimeLens).

בשנים 1801 עד 1805 הורה הלורד אלגין, שהיה אז שגריר בריטניה באימפריה העות׳מאנית, לסוכניו להסיר כמחצית מהפסלים ששרדו בפרתנון, יחד עם קריאטידה מהארכתאון וחלקים ממבנים אחרים על האקרופוליס. על העבודה באתונה פיקח הצייר ג׳ובאני בטיסטה לוזיירי. בסך הכול נלקחו לבריטניה כחמש עשרה מטופות, שבעים וחמישה מטרים מהאפריז ושבע עשרה דמויות מהגמלונים, ושם הם נמצאים עד היום, במוזיאון הבריטי.

שחזור של TimeLens של הקריאטידה מהארכתאון, מובלת משם על גבי עגלה.
תמונה: הקריאטידה מהארכתאון מובלת משם על גבי עגלה. היום היא עדיין עומדת במוזיאון הבריטי (שחזור של TimeLens).

ויכוח שמעולם לא הוכרע

כבר בזמנו, ההסרות עוררו מחלוקת. המשורר הלורד ביירון גינה אותן בכתב, ואחרים טענו שהן היו מעשה של הצלה. מאתיים שנה מאוחר יותר, השאלה חיה לא פחות. יוון מבקשת לאחד את הפסלים במוזיאון האקרופוליס, שנבנה עם מקום שמור עבורם, ואילו המוזיאון הבריטי טוען שהם נרכשו כדין ושהחוק הבריטי מונע את החזרתם לצמיתות. הנושא עלה שוב באונסק״ו בשנת 2026. לא ניסינו להכריע כאן בוויכוח הזה. המטרה שלנו הייתה להציג את הרגע בנאמנות רבה ככל שהתיעוד ההיסטורי מאפשר, ולתת לכם לראות אותו בעצמכם. כי בין אם אתם מאמינים שהם נגנבו ובין אם שנלקחו כדין, זה היה רגע היסטורי.

מבוסס על מחקר

כמו בכל השחזורים שלנו באתונה, נקודת TimeSpot הזו נשענת על מודל אדריכלי של דימיטריס צלקאניס, בתמיכתו של פרופסור כריסנתוס קנלופולוס. עבור הסצנה הזו היו חיוניים רישומים, הדפסים ותיאורי נוסעים מראשית המאה התשע עשרה, שאפשרו לנו למקם בביטחון את המבנים, את המסגד ואת ההסרה עצמה. היא מצטרפת לשחזור ההולך וגדל שלנו של האקרופוליס, לצד האקרופוליס הקלאסית והתקופה הרומית, כולם נראים מאותה נקודה.

ראו בעצמכם

האקרופוליס בתקופה העות׳מאנית זמינה עכשיו באפליקציה TimeLens, גם במכשירי iOS וגם במכשירי Android. עמדו במקום שבו עברה פעם התהלוכה הפנאתנאית, והיו עדים לאותה קרקע בשנת 1805, כשרגע מכונן בסיפורו של הפרתנון מתרחש סביבכם.

אנחנו בונים את השחזורים האלה יחד עם מוזיאונים, היסטוריונים ותומכים שמאמינים שהעבר ראוי להיראות שוב. אם תרצו לעזור לנו לשחזר עוד ממנו, תוכלו לתמוך בנו בפטריאון. ואם אתם מייצגים מוזיאון או אתר מורשת, נשמח מאוד לשמוע מכם (שלחו לנו אימייל לכתובת hello@timelens.eu).